<h1>סימני התרומה לסימן קל"ו</h1>
<h2>דף י.</h2>
ההוא שטרא דהוה כתיב ביה שית שנין יתרתין סבור רבנן למימר מאוחר הוא אמר להו רב נחמן שית שנין דמלכו בעילם דלא חשבינן איהו וכשר ופריך דילמא ליציאת מצרים נקט ושבק אלפא קמא ומאוחר הוא ומסיק אין מונין אלא למלכות יונים בלבד. מכאן משמע דשטרות שאין כתוב לבריאת עולם שכשר וכן אם לא כתב ארבע אלפים רק הפרט כשר מכאן משמע דשטר שאין כתוב בו לבריאת עולם שכשר ואין לתלות בדבר אחר לומר יד בעל השטר על התחתונה דמאוחר הוא דבההוא שטר לא היה כתוב בו למלכות יונים מדפריך דילמא ליציאת מצרים וגם שינה לכתוב שית שנין יתירתא ואפ"ה קאמ' רב נחמן דאין מאוחר דמיישב חשבון השטר לחשבון העולם וכן משמע הכא דאם לא כתב ארבעת אלפים אלא הפרט כשר דהא קאמר דילמא שבק לאלפא קמא ונקטיה לאלפא בתרא וגם יש ספרים שכתוב ונקטיה לפרטיה והוא הדין שאם לא כתב התשע מאות אלא שנת ששים לפר' שהשטר כשר כך פי' רבינו. [התרומה סימנים קל"ה—קל"ו]. דין שטר שדלג ממנו לבריאת עולם שכשר וכן נמי אם לא כתב בו הכלל כגון ארבעת אלפים רק הפרט תשע מאות וששים כשר והוא הדין אם לא כתב פרט גדול כגון תשע מאות רק פרט קטן כגון שנת ששים כשר.
